#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"גג הסמוך לרה&quot;ר ומצד החצר יש בה י&#x27; טפחים, מה הדין אם מצד הרה&quot;ר 1) יש בה י&#x27; טפחים 2) יש בה ט&#x27; טפחים 3) יש בה פחות מט&#x27; טפחים?"	"♦ עיין תרשים בסוף הספר ♦<br><img src=""paste-7815c381c490ab835f43df8c7c2ffcfb98911cc2.jpg"">"	סימן שסא סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה הדין אם לצד החצר אינה גבוה י&#x27; טפחים, וצד הרה&quot;ר 1) גבוה י&#x27; טפחים 2) גבוה ט&#x27; טפחים 3) פחות מט&#x27; טפחים?"	"1) הוי רה&quot;י (שעה&quot;צ ס&quot;ק ג&#x27;) 2) הוי כרה&quot;ר גמור (מג&quot;א ס&quot;ק א&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק א&#x27;) 3) הוי כרמלית גמור ולא מהני סולם (מ&quot;ב ס&quot;ק א&#x27;) [והערוה&quot;ש (סע&#x27; ב&#x27;) ס&quot;ל דפחות מט&#x27; טפחים א&quot;צ כלום]"	סימן שסא סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה הדין אם תוך הבית עמוק י&#x27; [וליכא י&#x27; טפחים מגגו לחצר]?"	"כתב המג&quot;א (ס&quot;ק א&#x27;) בפנינו דהגג הוי רה&quot;י אפי&#x27; בלא סולם, אבל הרבה אחרונים חולקים על המג&quot;א [והמחה&quot;ש מגיהה המג&quot;א להשוותו כשאר אחרונים (שעה&quot;צ ס&quot;ק ד&#x27;), וכן נקט הערוה&quot;ש (סע&#x27; ב&#x27;)] וס&quot;ל דברבים מכתפים עליו דהוי רה&quot;ר דאורייתא לא מהני שום סולם, ובפחות מי&#x27; טפחים הוי כמו כרמלית אבל מהני סולם לעשותו רה&quot;י (מ&quot;ב ס&quot;ק א&#x27;) [והא דכתבו תוס&#x27; בשם ר&quot;ת דמהני סולם היינו כשאין רבים מכתפים עליו (פמ&quot;ג א&quot;א ס&quot;ק א&#x27;)] [ולפי הערוה&quot;ש (סע&#x27; ב&#x27;) אם רבים מכתפים עליו הוי כרמלית, ואם אין רבים מכתפים עליו מותר בלא כלום]"	סימן שסא סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו הדינים של הסולם?	"צריך להיות קבוע שם בין בחול בין בשבת (מגיד משנה בשם הרשב&quot;א, שו&quot;ע), אבל אם לפעמים מסלק ליה כמאן דליתא דמי (מ&quot;ב ס&quot;ק ה&#x27;), והוסיף הערוה&quot;ש (סע&#x27; א&#x27;) דצריך להיות גדול ולכל הפחות ד&#x27; שליבות"	סימן שסא סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם חצר נפרצה לרה&quot;ר?	"אם פרוץ במילואו או יותר מעשר הוי ככרמלית אע&quot;פ שדרסי ביה רבים [ואי מיירי כשיש ג&#x27; מחיצות כפשוטו הוי רה&quot;י מדאורייתא אלא דהרמב&quot;ם ס&quot;ל דמקום של ג&#x27; מחיצות אצל רה&quot;ר הוי כרמלית מדאורייתא, ותוס&#x27; (עירובין צ&quot;ג ע&quot;ב) פירשו דמיירי שנפרצו גם המחיצות שעל הצדדים ואין כאן מחיצות כלל ואפ&quot;ה אין דינו כרה&quot;ר דאינו מסור לרבים], ואסור לטלטל ממנו לרה&quot;י או לרה&quot;ר אבל מותר לטלטל ממנו לכרמלית פחות מד&#x27; אמות [אבל לא יטלטל לרה&quot;ר שלנו דלהרבה פוסקים הוי רה&quot;ר דאורייתא (שעה&quot;צ ס&quot;ק י&quot;ב)] (מ&quot;ב ס&quot;ק ו&#x27;, ביה&quot;ל ד&quot;ה או), ועי&#x27; מש&quot;כ לקמן סי&#x27; שע&quot;ד סע&#x27; ב&#x27; דיש להחמיר שלא לטלטל ממנו לכרמלית תוך ד&#x27; אמות"	סימן שסא סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בקרן זוית 1) בחצר 2) בבית [לגבי פי תקרה] 3) בצורת הפתח?	"1) פיתחא בקרן זוית לא עבדי אינשי 2) לא אמרינן פי תקרה בקרן זוית 3) מהני צורת הפתח בקרן זוית (רשב&quot;א, ראב&quot;ד, פמ&quot;ג א&quot;א ס&quot;ק ד&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק ט&#x27;) [דלא כרב האי גאון שמובא ברי&quot;ף ורא&quot;ש] {ויש לפרש דסתם פירצה דעומד מרובה הוי פתח גרוע ולפיכך לא מהני יותר מעשר וגם לא מהני בקרן זוית, פי תקרה הוי פתח בינוני ומהני יותר מעשר אבל לא בקרן זוית, וצורת הפתח הוי פתח טוב ומהני אפי&#x27; בקרן זוית}"	סימן שסא סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו השיעור לפתח בקרן זוית?	"הפמ&quot;ג (א&quot;א ס&quot;ק ד&#x27;) מצדד דפחות מאמה אין להחמיר {וצ&quot;ב דמבואר בגמ&#x27; דאפי&#x27; במבוי פסול בפירצה של ד&#x27; טפחים בקרן זוית כ&quot;ש בחצר}, אכן הרשב&quot;א (עבודת הקודש שער א&#x27; ס&quot;ק ע&quot;ז) כתב דד&#x27; טפחים הוי פתח בקרן זוית, אבל פחות מד&#x27; אפשר לתקנו בב&#x27; לחיים (מ&quot;ב ס&quot;ק י&#x27;) {ויתכן דזהו בחצר דחמור טפי אבל במבוי משמע מגמ&#x27; (עירובין ו&#x27; ע&quot;א) דפחות מד&#x27; טפחים א&quot;צ תיקון כלל, ועי&#x27; לקמן (סי&#x27; שס&quot;ג סע&#x27; כ&quot;ח), ודברי הרשב&quot;א צ&quot;ב למה לא מהני ב&#x27; לחיים אפי&#x27; ביותר מד&#x27; טפחים, ונראה לפרש דפירצה בין ג&#x27; וד&#x27; טפחים הוי פירצה כל דהו אבל אינו פתח גמור וממילא אין בו חסרון מה שבני אדם אינם עושים פתחא בקרן זוית דאין כאן פתח אבל עדיין צריך תיקון, ובעלמא אמרינן עומד מרובה אפי&#x27; בפירצה שפחות מד&#x27; טפחים אבל כשהוא בקרן זוית לא שייך עומד מרובה בה ולפיכך בעי ב&#x27; לחיים, משא&quot;כ בפירצה של ד&#x27; טפחים הוי פתח ממש ועל זה אמרינן פתחא בקרן זוית לא עבדי אינשי ולא מהני ב&#x27; לחיים}"	סימן שסא סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בסתם פירצות בכתלים?	"בכל כותל מהני עומד מרובה, ובכותל אחד מותר אפי&#x27; בפרוץ מרובה [ובלבד שיש פס ד&#x27; או ב&#x27; לחיין] (מ&quot;ב ס&quot;ק ט&#x27;) {ומבואר מרש&quot;י סוכה (ז&#x27; ע&quot;א) דשבת חמירי מסוכה וסך הכל צריך להיות עומד מרובה על הפרוץ, וצ&quot;ע למעשה}"	סימן שסא סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כיצד אפשר לתקן פירצה בקרן זוית?	"יכול להעמיד קנה בזוית ונמצאת שיש עומד מרובה מכל רוח (חזו&quot;א או&quot;ח סי&#x27; ע&quot;ב ס&quot;ק ב&#x27;) {ולא אמרינן אתי אוירא דהאי גיסא וכו&#x27; מחוץ למקום המוגדר}, וכן מצינו בבכורי יעקב (סי&#x27; תר&quot;ל ס&quot;ק י&quot;ג)"	סימן שסא סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין במקום עיגול?	"כתב החזו&quot;א (ליקוטים סי&#x27; קי&quot;א ס&quot;ק ח&#x27;) דנחשב כפירצה בקרן זוית [ש&quot;מ דאזלינן בתר סוף הכותל אם הוא ישר או לא ישר ואין נפק&quot;מ מה שהוא רוח אחד], אכן הקשה הנתיבות שבת (פי&quot;ד הע&#x27; ח&#x27;) מחזו&quot;א (סי&#x27; ע&quot;ב ס&quot;ק ה&#x27;) דמכשיר אם השני סוף הכותלים הולכים באלכסון ולא ישר דסוף כל סוף הוא רוח אחד, וצ&quot;ע {ונראה דהעיקר הוא דהוי כקרן זוית ואזלינן בתר סוף הכותל, וכן מצינו לקולא במשולשת דאמרינן עומד מרובה להכשירה באלכסון אע&quot;פ שכלפי הרוחות הוי ב&#x27; רוחות, אלא ש&quot;מ דאזלינן בתר הכותל}"	סימן שסא סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם כותל אחד אינו כנגד כותל השני ברוח אחד?	"כפשוטו יש לדונו כקרן זוית וכמ&quot;ש למעלה דתלוי על הכותלים ולא על הרוחות, וע&quot;ע בספר תיקון עירובין (סוף ספר סי&#x27; א&#x27;) דמצדד להקל בזה"	סימן שסא סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו השיטות בראשונים הא דאין אומרים פי תקרה בקרן זוית?	"1) רש&quot;י ס&quot;ל דמיירי בקירויו באלכסון [וכן פסק המחבר דאין אומרים פי תקרה במשופע, ודלא כהט&quot;ז (ס&quot;ק ב&#x27;) דמקיל כשהוא רחב ד&#x27; טפחים (שעה&quot;צ ס&quot;ק י&quot;ט)]&lt;br&gt;2) תוס&#x27; והרא&quot;ש פירשו דמיירי כשנפרץ הקירוי באלכסון עם המחיצות בקרן זוית [וכן פסק המחבר ג&quot;כ]&lt;br&gt;3) המגיד משנה הביא יש מפרשים כגון שנפרץ המחיצות לבד כקרן זוית אבל הקירוי נשאר בשלימותה [והביה&quot;ל (ד&quot;ה עד) פסק דבזה אמרינן פי תקרה {וכן מסתבר דלא גרע משתי צדדים דאמרינן פי תקרה, ואפשר דיש מפרשים אלו ס&quot;ל כהרי&quot;ף והרמב&quot;ם דאמרינן פי תקרה רק מצד אחד (ר&quot;י באק)}, והחזו&quot;א (או&quot;ח סי&#x27; ק&quot;ז ס&quot;ק ט&quot;ו) הוסיף דאמרינן פי תקרה אפי&#x27; אם יש בה ד&#x27; פיות אע&quot;פ שרש&quot;י (עירובין צ&quot;ד ע&quot;ב) ס&quot;ל דהוי כד&#x27; מחיצות מ&quot;מ אין לנו מקור שתוס&#x27; מודו לו, ואדרבה כבר השיג הריטב&quot;א עליו וא&quot;כ נראה דמותר אפי&#x27; בד&#x27; פיות]&lt;br&gt;4) הרמב&quot;ם (ע&quot;פ הב&quot;י) משמע דקרן זוית הוי בצד אחד אצל הקרן (וכ&quot;כ הרי&quot;ף), ובכי האי גוונא מותר אם יש קורה למעלה ודוקא כשהיא ישר בצד אחד למעלה מן הפירצה ולא באלכסון שאוכלת ב&#x27; צדדים [ושיטת הרמב&quot;ם אינו מובא בפוסקים]"	סימן שסא סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מהני פי תקרה מדאורייתא?	הרמב&quot;ם ס&quot;ל דלא מהני אלא מדרבנן דמותר לטלטל בתוכו אבל אינו חייב אם זורקו מרה&quot;ר, אבל שאר ראשונים חולקים עליו (ביה&quot;ל ד&quot;ה וי&quot;א)	סימן שסא סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בפי תקרה יותר מעשר?	"הרז&quot;ה ס&quot;ל כלישנא בתרא בגמ&#x27; דלא אמרינן פי תקרה אם פרוץ במילואו אלא אם יש בה גיפופי, אבל קיי&quot;ל כרוב ראשונים דס&quot;ל כלישנא קמא דאמרינן פי תקרה אפי&#x27; ביותר מעשר אפי&#x27; בלא גיפופי (מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ג, שעה&quot;צ ס&quot;ק י&quot;ח) [ומה שהביא הביה&quot;ל לקמן (סי&#x27; שס&quot;ג סע&#x27; כ&quot;ו) דאין אומרים פי תקרה יותר מעשר היינו העתקה מרשב&quot;א בעבודת הקודש ולא קיי&quot;ל כוותיה (חזו&quot;א סי&#x27; ע&quot;ט ס&quot;ק א&#x27;)]"	סימן שסא סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בגג משופע?	לא אמרינן פי תקרה אלא אם יש תקרה שוה תחתיה (מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ד)	סימן שסא סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם יש שיעור רוחב הקירוי לפי תקרה?	"רש&quot;י והרמב&quot;ם ס&quot;ל דאין שיעור לרוחב, וכן סתם המחבר, אבל הרמ&quot;א פסק כתוס&#x27; והרא&quot;ש דצריך רוחב ד&#x27; טפחים [ולא דמי לקורת מבוי דסגי בטפח דהוא להיכר בעלמא (מג&quot;א ס&quot;ק ה&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק ט&quot;ז)], והביה&quot;ל (ד&quot;ה וי&quot;א) מצא עוד ראשונים כתוס&#x27; והרא&quot;ש ועל כן פסק דאין לזוז מדברי הרמ&quot;א, ואפי&#x27; אם יש ג&#x27; מחיצות שלימות לא אמרינן פי תקרה בצד רביעית אלא אם רוחבו ד&#x27; טפחים"	סימן שסא סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם אומרים פי תקרה למעלה מעשרים אמה?	"כן (ב&quot;י בשם סמ&quot;ג, ערוה&quot;ש סע&#x27; ה&#x27;, ביה&quot;ל לקמן סי&#x27; שס&quot;ג סע&#x27; כ&quot;ו ד&quot;ה אינו)"	סימן שסא סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לכמה מחיצות אמרינן פי תקרה?	"יש מח&#x27; רב ושמואל בסוגיא דפי תקרה וקיי&quot;ל כרב שמקיל. רש&quot;י ס&quot;ל דאמרינן פי תקרה לכל ד&#x27; מחיצות, לפי הרי&quot;ף ור&quot;ח אמרינן פי תקרה רק בכותל אחד [ובדעת הרמב&quot;ם, הב&quot;י כתב דס&quot;ל כהרי&quot;ף והדרכ&quot;מ (ס&quot;ק ג&#x27;) כתב דס&quot;ל כרש&quot;י], והרמ&quot;א פסק כהרא&quot;ש וטור [אחר שמגיהו] דאמרינן פי תקרה בשתי כתלים זה אצל זה, ומשמע מביה&quot;ל (ד&quot;ה ואמרינן) דחושש לשיטת הרי&quot;ף {ויש להוסיף דהמג&quot;א לעיל (סי&#x27; שמ&quot;ו ס&quot;ק ג&#x27;) הביא שיטת המהרי&quot;ל דאין אומרים פי תקרה כלל, עי&#x27; מש&quot;כ שם}"	סימן שסא סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם יש עוד תנאים לפי תקרה?	"1) רע&quot;א הביא תוס&#x27; בעירובין (פ&quot;ו ע&quot;ב) דכתבו דאין אומרים פי תקרה אם פיו מלא פגימות, ועוד כתבו דצריך טפח לעובי הקורה, אכן אינו מובא במ&quot;ב, והחזו&quot;א (או&quot;ח סי&#x27; ע&quot;ט ס&quot;ק א&#x27;) משמע דחושש שלא יהיה מלא פגימות אבל אינו חושש לעובי טפח {אמנם פשטות הטור לקמן (סי&#x27; תר&quot;ל סע&#x27; ח&#x27;) משמע דצריך עובי טפח, וע&quot;ע בב&quot;ח ומג&quot;א (שם) דפרשו הטור ברחב טפח ובסוכה הקילו, אבל לפי מש&quot;כ דבעי עובי טפח יש לפרש הטור כפשוטו}&lt;br&gt;2) כתב הביה&quot;ל לקמן (סי&#x27; שס&quot;ג סע&#x27; כ&quot;ו ד&quot;ה אינו) דצריך להיות בריאה כדי לקבל מעזיבה [ואפ&quot;ה אמרינן לבוד להשלים השיעור ד&#x27; טפחים (מג&quot;א לעיל סי&#x27; שמ&quot;ו ס&quot;ק ד&#x27;)]"	סימן שסא סעיף ב		
